חייה של ילדה מבולבלת

הרבה זמן לא כתבתי פה ואני מרגישה שלא הוצאתי את האני האמיתית .

בכללי אני עמוסה במבחנים בחנים ושיעורים (כן כן אני אחת מהחננות שעושות שיעורים ) אבל בכול יום שאני רואה אותך לא משנה כמה היום לחוץ,מעייף ומעצבן אני שוכחת מזה והיום הופך להיות נפלא . אני פשוט יכולה להסתכל עלייך שעות על גבי שעות (נשמע מטריד אבל נכון ) ולא להשתעמם ולשכוח מכול הבעיות שיש לי אפילו שאני מנסה להתרחק ממך ולא להתקרב למסדרון שאת תמיד בו את פשוט (ונראה לי בכוונה ) באה לאיפה שאני .אני זוכרת שהייתי צריכה להעביר את מבחן שלי באנגלית ליום אחר אז נכנסתי לכיתה שלך בשביל לדבר עם מורה לאנגלית .בזמן שמורה לאנגלית בדקה את תאריכים שהיא תוכל לעשות לי את מבחן ביום אחר פתאום המבטים שלנו התנגשו וישר הפכת להיות אדומה כמו עגבניה.
אני פשוט רוצה שיום אחד היה לי אומץ לדבר איתך ופשוט להגיד לך אם אנחנו יכולת ללכת לסרט או משהו שנוכל להיות לבד ולברר מה הולך פה או שאני לא שפויה!!!.